מרלן ערכה
המגיפה גרמה ליותר ממיליון מקרי מוות ברחבי העולם. היא ביטלה חתונות, כפתה הלוויות וירטואליות ובאופן כללי הפכה את החיים הרגילים. אין זה פלא שאנשים במדינות ברחבי העולם חווים בעיות נפשיות.
מחקר חדש שנערך בבריטניה שסקר 5,000 אנשים מצא שחמישית דיווחה על דאגות בבריאות הנפש.
לארגון הבריאות העולמי (WHO) יש תוצאות מחקרים חד משמעיות יותר מאלו של אוניברסיטת אקסטר. ארגון הבריאות העולמי סקר 130 מדינות ומצא כי בעוד שהצורך בסיוע לבריאות הנפש הולך וגדל, הגישה לשירותים אלה הופרעה ב-93% מהמדינות הללו.
ארגון הבריאות העולמי מצא "צורך דחוף בהגדלת המימון", בשל "ההשפעה ההרסנית של COVID-19 על הגישה לשירותי בריאות הנפש".
ביותר ממחצית המדינות שנסקרו, המגיפה לא הותירה אף אחד על כנו: היא שיבשה תוכניות לבריאות הנפש, כולל טיפול וייעוץ, לילדים, בני נוער, קשישים ונשים הרות.
היו גם שיבושים בטיפול במתדון למכורים לאופיואידים. שירותי חירום לאנשים הסובלים מהתקפים או גמילה חמורה מחומר הושפעו גם הם.
מגיפת הקורונה לקחה את הצורך בשירותי בריאות הנפש - אשר ארגון הבריאות העולמי כבר ראה במימון חסר - לרמה חדשה. בשל "שכול, בידוד, אובדן הכנסה ופחד", אמר ארגון הבריאות העולמי, אנשים עם תנאים קיימים, כמו תלות באלכוהול וסמים, עשויים להחמיר, בעוד שאחרים עשויים לפתח תלות חדשה.
יש כמה תרופות אפשריות. הטלרפואה גדלה כדי לעזור למלא את הפער שהותיר טיפול אישי. עם זאת, רפואה טלפונית היא עדיין לא אופציה עבור רבים ברחבי העולם.
לפי ארגון הבריאות העולמי, בעוד של-70% מהמדינות יש כמה שירותי רפואה טלפונית לבריאות הנפש, הן לרוב מדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר. פחות ממחצית מהמדינות בעלות הכנסה נמוכה יש אפשרויות טל-רפואיות לאנשים במשבר.
הוצאות עשויות להיות חלק מהבעיה. בעוד שכמעט כל המדינות שנסקרו אמרו שבריאות הנפש היא חלק מההחלמה שלהן מ-COVID-19, פחות מחמישית השקיעו יותר כסף בפתרון הבעיה.
סברינה אמס היא עיתונאית מדע. היא התחילה כמתמחה בפודקאסט בריאות ומדע ברדיו הציבורי של פילדלפיה. לפני כן היא עבדה כחוקרת, בוחנת את הדרך בה נוצרות עצמות. כשהיא יוצאת מהמעבדה ומרוחקת מהמחשב שלה, היא זוהרת לאור ירח בתור עוזרת וטרינר חזיר ואופה בייגל.
