בידוד וירוס, התעוררות של הפרעת אכילה

מתח ובידוד פגעו בכולנו. רבים מאיתנו מחוסרי עבודה, זמנית או לא. לאן אנחנו יכולים ללכת, איך אנחנו יכולים להגיע לשם ומה אנחנו יכולים לעשות מוגבלים מאוד. אפשרויות האימון, בין אם בפנים ובין אם בחוץ, מוגבלות. אורח החיים הווירטואלי, בין אם זה לקבלת שירותים רפואיים, ביקור משפחה או השתתפות בפגישת זום האימתנית, כנראה כאן לזמן מה. אנחנו רוטנים, מתלוננים, ממשיכים.

רבים מאיתנו ישקלו להמשיך בגן עדן.

עבור חלק מ-30 מיליון האמריקאים שיתמודדו עם הפרעת אכילה במהלך חייהם, מגיפת ה-COVID-19 עוררה מאבקים עתידיים לכאן ועכשיו. האגודה הלאומית להפרעות אכילה (NEDA) הייתה עדה לעלייה משמעותית באנשים שפנו לקו הסיוע שלה - כפי שנחשף על ידי עלייה של 78% בתנועה בחודשים מרץ ואפריל (ביחס לאותה תקופה ב-2019), שנמשכה במהלך הקיץ.

זה נובע ממספר גורמים, "אבל בעיקר מכך שהפרעות אכילה משגשגות בבידוד ובזמנים של מתח שנגרם", אומרת בקי מהר, דיאטנית רשומה ומנהלת תזונה חוץ-חולית במרכז Renfrew. המרכז חווה זינוק דומה בנפח השיחות שלו.

מחלות מסוימות מחייבות שמות מפחידים יותר. הפרעות אכילה, כינוי גג לקבוצה של מחלות פסיכיאטריות חמורות, לעיתים קטלניות, היא אחת. אלו עם סוגים מסוימים, כמו אנורקסיה, מגבילים את צריכת הקלוריות שלהם עד כדי כך שתפקודי הגוף עלולים להיות מופרעים בצורה חמורה, כולל אלה המערבים את הלב. מחקר אחד שבחן את שיעורי התמותה של נשים עם הפרעות אכילה הראה שמתוך 7 חולים שנפטרו, 3 היו כ-60% ממשקל גופם המומלץ. אותו מחקר דן בבעיות בריאות חמורות אחרות המתרחשות בחייהם של אנשים אלה, כולל שימוש בסמים והפרעה דו-קוטבית.

עבור רובנו, ההתמודדות עם המגיפה בחנה את כישורינו מכל נקודת מבט. למדנו את החוזקות שלנו, את יכולת העשייה שלנו. אם אנחנו צריכים דחיפה קטנה, אנחנו מחפשים חברים, מקשיבים למוזיקה, או אם יש לנו מזל, נמנם.

אבל עבור אנשים עם הפרעות אכילה, הם מנסים להתמודד עם האוכל.

מהי הפרעת אכילה?

"מזונות לא קשורים לאוכל", ציינה גב' מהר. הן הפרעות רגשיות שלעתים קרובות הולכות יד ביד עם נושאים אחרים כמו חרדה או דיכאון. הן התנהגויות מונעות רגשית "כדי להקהות או להפחית את התחושות הפיזיות של רגשות לא נוחים".

מגוון רחב של התנהגויות נופל תחת המונח הפרעת אכילה, הסבירה קלייר מיסקו, מנכ"לית האגודה הלאומית להפרעות אכילה ללא מטרות רווח (NEDA). כאמור, אנשים עם אנורקסיה מגבילים מאוד את צריכת המזון והקלוריות שלהם. אנשים עם בולימיה בולמוסים, ואז מטהרים כדי לפצות על מה שהם אכלו זה עתה. הפרעת אכילה מוגזמת - הפרעת האכילה הנפוצה ביותר - היא בולמוס ללא טיהור. ישנם גם אחרים ב-DSM [מדריך האבחון והסטטיסטי של הפרעות נפשיות] שלא זוכים לתשומת לב רבה כל כך.

ייתכן שיש הבדלים בין ההפרעות, אך יש להן מכנה משותף. "אנחנו מדברים על אנשים שמשתמשים בהתנהגות אכילה מופרעת כמנגנון התמודדות", אמרה גב' מיסקו.

מי האנשים האלו? בטח נשים צעירות, אבל יש גברים. למעשה, שליש מכל חולי ED הם גברים - וחלקם בשנות העשרה שלהם. מכיוון שלמרות שיש בהחלט אנשים בגיל העמידה ומעלה עם הפרעות אכילה, הנתונים מראים שהדמוגרפיה של אלה עם הפרעות ED נעשית צעירה יותר.

בידוד הוא פקטור

האסטרטגיה המשמשת לצמצום התפשטות COVID-19 היא בדיוק מה שמחמיר את הפרעות האכילה. "הפרעות דחופה [גדלות] בבידוד", אמרה גב' מיסקו, מהדהדת את גב' מהר. המלצות בריאות הציבור לגבי הסגר, מחסה במקום, ריחוק חברתי וכדומה "עומדות בניגוד מוחלט למה שאנשים בהחלמה לומדים, שעוסקים בחיבור וחיבור עם אחרים."

"לעתים קרובות תסמיני ED קורים בבידוד, אז יש יותר הזדמנות להשתמש בהתנהגויות", הסכימה אליסון פלז, פסיכותרפיסטית ודיאטנית מוסמכת באוסטין, טקסס. "ובידוד גורם לנו להיות קצת חרדה ודיכאון, ואז האדם שיש לו הפרעת אכילה, שיש לו דיכאון או חרדה, ישתמש בהתנהגויות ED שלו כדי להתמודד עם הבידוד הזה."

אוכל, חוסר ביטחון כלכלי

בתחילת המגיפה, אנשים נכנסו לפאניקה ורוקנו את המדפים של חנויות המכולת. היה חשש שלא יוכלו להשיג אוכל או סוגי מזון מסוימים שהם רגילים לאכול. "זה באמת יכול לגרום ללקוחות ED להיות מודאגים. לעתים קרובות הם די פולחניים סביב האוכל שלהם", אמרה גב' פלז. מהצד השני, אנשים אספו מלאי וייתכן שהם לא נמצאים בלוחות זמנים קבועים, והוציאו אותם מבית הספר או מהעבודה. "עכשיו אנשים חרדים ובבית עם הרבה אוכל, וזה יכול להיות בעייתי עבור מישהו עם הפרעת אכילה", הוסיפה.

אי ודאות פיננסית הורגשה גם כן, וזה היה חשש שמומש היטב. סקר שנערך לאחרונה ב-Census Pulse הראה שמאז 13 במרץ, מחצית ממשקי הבית בארה"ב חוו אובדן הכנסה.

דימוי גוף, מדיה חברתית ופעילות גופנית

מסרים תרבותיים סביב תרבות דיאטה, כושר גופני, הגוף המושלם, "הסגר 15" (או "COVID-15", משחק על המם "טרי 15"), היו טריגר גדול לחולים הללו, אמרה גב' מיסקו. "אנו מעודדים אנשים להיות מאוד מודעים לאופן שבו הם צורכים ומקיימים אינטראקציה עם מדיה, ובמיוחד מדיה חברתית."

אנשים עם חששות מוגברים במשקל ובצורה עלולים להיות במצוקה יותר מכיוון שמשטרי האימון הרגילים שלהם אינם קיימים יותר, מכיוון שחדרי הכושר סגורים לרוב והריחוק חברתי מצמצם את האפשרויות החיצוניות. רבים עם הפרעות אכילה - במיוחד אנורקסיה נרבוזה - עסקו בפעילות גופנית לא מתפקדת, כפייתית לפני המגיפה כדרך לוויסות רגשות שליליים. יש חשש שעם הסרת אפשרות זו, הם עלולים לחפש מנגנוני התמודדות אחרים (אולי לא מועילים) או לאמץ התנהגויות מפצות אחרות לא בריאות (כגון הגבלה קלורית גדולה יותר או טיהור).

זה לא הכל רע

בסקר שנערך לאחרונה, כמה אנשים עם הפרעות אכילה אמרו שהם הבחינו בעלייה בתמיכה החברתית במהלך המגיפה, מה שעוזר להם לאתגר את הבעיות שלהם. הסגר גם נתן הרבה יותר זמן לטיפול עצמי, והגביר את המוטיבציה שלהם להתאושש.

אֶמְצָעִי

הפרעת אכילה לא תעבור מעצמה, ציינה גב' פלז. אנשים צריכים לחפש "ספקים מוסמכים שיש להם ניסיון בהפרעות אכילה." במהלך המגיפה, מרכז רנפרו סיפק בעיקר ייעוץ וירטואלי, אך ממשיך להפעיל מתקני טיפול אישיים למגורים, אמרה גב' מהר.

דף הבית של NEDA (nationaleatingdisorders.org) מקבל את פני המבקרים בחלון מוקפץ המקשר לדף המשאבים של הארגון COVID-19. דף זה כולל קישורים לקו העזרה לצ'אט/טלפון/טקסט של NEDA, קבוצות תמיכה ופורומים מקוונים, מידע על מרכזי טיפול ומתרגלים פרטיים, כמו גם תמיכה בחינם ובעלות נמוכה.

ג'וש פ. רוברטס הוא סופר וכתב מדעי ברמת דוקטורט, שבסיסו במיניאפוליס, שעבודתו הופיעה ב-Science, The Scientist ופרסומים רבים אחרים.

מקורות:

Cooper M וחב', "הפרעות אכילה במהלך מגיפת COVID-19 והסגר: סקירה כללית של סיכונים והמלצות לטיפול והתערבות מוקדמת", Eat Disord. 9 ביולי 2020; 1-23. doi: 10.1080/10640266.2020.1790271. מקוון לפני ההדפסה.

Termorshuizen JD וחב', "השפעה מוקדמת של COVID-19 על אנשים עם דיווח עצמי של הפרעות אכילה: סקר של ~1,000 אנשים בארצות הברית והולנד", Int J Eat Disord. 28 ביולי 2020. doi: 10.1002/eat.23353.