היתרונות של מדע שלילי

מחקר חדש של JAMA מצא שמינהל המזון והתרופות (FDA) שותק בעניינים של התנהגות פסולה מדעית והונאה.

חוקרים דיווחו בלפחות 57 ניסויים קליניים, ה-FDA מצא עדויות לאחת או יותר מהבעיות הבאות: זיוף או הגשת מידע כוזב, בעיות בדיווח על אירועים חריגים, הפרות פרוטוקול, רישום לא מספק או לא מדויק, אי הגנה על בטיחות החולים או בעיות עם הסכמה מדעת. עם זאת, רק שלושה מתוך 78 הפרסומים שנבעו מניסויים אלה שמו לב לכך. לרוב לא היו תיקונים, נסיגות או חששות רשומים.

במאמר עבור Slate, מחבר המחקר צ'ארלס סיייף אמר שה-FDA מסתיר שוב ושוב עדויות להונאה הן מהציבור והן מהיועצים המדעיים המהימנים. לפחות במקרה אחד, נתונים מזויפים בניסוי שהשוו בין כימותרפיות הובילו למוות של מטופל. ניסוי אחר ראה שטיפול בתאי גזע מוצלח ב-26 חולים למרות שלמטופל נקטעה כף רגלו מאוחר יותר, וה-FDA ראה כי ניסוי נפרד אינו אמין.

"הממצאים שהוצגו במחקר הזה צריכים לתת לנו הפסקה", אמר סייף. "חקירה זו מצאה מחקרים רבים שעבורם ה-FDA קבע שיש ראיות משמעותיות לנתונים הונאה או בעייתיים אחרת. נושאים כאלה מעוררים תהיות לגבי תקינותו של ניסוי קליני, ואזכור של בעיות אלו חסר בספרות הרלוונטית של ביקורת עמיתים".

זו הסיבה שסייף קרא ל-FDA להפוך את ממצאיו על התנהגות בלתי הולמת לזמינים, כולל פרסום תוצאות החקירה שלהם ל-Clinicaltrials.gov, יצירת אתר אינטרנט או מסד נתונים ציבורי המפרט את כל הבדיקות של אתרים קליניים, וקישורים לבדיקה "רלוונטית, לא מנוסחת, -מסמכים קשורים." בנוסף, Seife חושב שיש לדרוש מחברים וכתבי עת להתייעץ לגבי כל חריגה ממה שנחשב לפרקטיקה קלינית טובה.

נלחם בהטיית פרסום

הרעיון הזה של חוקרים, כתבי עת וכעת חברי ה-FDA בוחרים את ממצאי ניסוי הדובדבן לפרסום ידוע כהטיית פרסום, הסתרה אחרת של נתונים לא מעניינים לכאורה. בדיווח לניוזוויק סיפר בן וולפורד את סיפורה של נערה יפנית בת 14 שפתאום אובחנה כחולה בהזיות ימים לאחר שנטלה את האנטי-ויראלי השנוי במחלוקת Tamiflu; לילדה לא הייתה היסטוריה של מחלת נפש. מסתבר שה-FDA גילה תופעות לוואי שליליות של התרופה ולא שיתף אותה עם הקהילה הרפואית (אם כי המחקר האחרון שנערך מאז גילוי זה הוא בעד התרופה). וולפורד ציטט דו"ח של PLOS Medicine שמצא שהסתרת נתונים היא כל כך שגרתית, עד שמחצית מכל הניסויים הקליניים לעולם אינם מתפרסמים.

זה לא רק מטעה את הציבור, שעלול להעמיד אותם בפני נזק, אלא שזה מבזבז את זמנם של החוקרים, מצאו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. האקונומיסט הגיע למסקנה דומה, וקבע כי נתונים סמויים "מבזבז כסף ואת המאמצים של מיטב המוחות בעולם" על ידי עידודם לחקור "סמטאות עיוורות שכבר נחקרו על ידי מדענים אחרים". למעשה, הם גילו שתוצאות שליליות היוו רק 14 אחוזים מהמאמרים שפורסמו ב-2013, ירידה מ-30 אחוז ב-1990.

העניין הוא שמדע רע מוביל למדע טוב. שלא לדבר על הסתרת זה לא אתי ולא חוקי. תחשוב על זה במונחים של תרופות, כמו טמיפלו. ניסויים קליניים אקראיים הם הדרך הטובה ביותר לבדוק תרופה, אמר וולפורד. התוצאות של מטופלים המקבלים טיפולים ניסיוניים עומדות מול מטופלים שלא מקבלים טיפולים, ובכך מאפשרות לחוקרים ליישר טוב יותר את ההבדלים ולהסיק מסקנות טובות יותר מהנתונים.

"זה נקרא סקירה שיטתית", הוסיף וולפורד. "הבעיה היא שסקירה שיטתית עובדת רק אם לבודקים יש את כל המידע - טוב, רע ולא חד משמעי."

הטיית פרסום גורמת להראות שהמדע הוא בעניין של להיות סקסי וטרנדי, רעיון שאנחנו יודעים שהוא ברובו לא נכון. התרחקות ממנו תהפוך את כולם, מהחוקר ועד ה-FDA והציבור, לחכמים ובטוחים יותר.