למרות קיומן של תוכניות יעילות לטיפול בתלות והפרעות באלכוהול, פחות מרבע מהאנשים המאובחנים אכן פונים לטיפול. במחקר שנערך לאחרונה על ידי בית הספר לבריאות הציבור מיילמן באוניברסיטת קולומביה מדווחים כי אנשים שאובחנו עם אלכוהוליזם בשלב מסוים בחייהם היו בסבירות נמוכה יותר מ-60% לפנות לטיפול אם הם מאמינים שהם יקבלו סטיגמה ברגע שמעמדם יוודע.
זהו המחקר הראשון שמתייחס לחוסר השימוש בשירותי אלכוהול במיוחד בהתייחס לסטיגמה הקשורה לאלכוהול. הממצאים מתפרסמים בגיליון נובמבר של כתב העת American Journal of Epidemiology.
בהתבסס על סקר של 34,653 אנשים באוכלוסייה הכללית (6,309 מהם סבלו מהפרעת שימוש באלכוהול) שנלקח מהסקר הלאומי האפידמיולוגי של אלכוהול ומצבים קשורים (NESARC), חוקרים מצאו כי אנשים עם הפרעת שימוש באלכוהול אשר סטיגמה שלילית נתפסת היו בסיכון נמוך פי 0.37 לפנות לטיפול בהפרעה שלהם בהשוואה לאנשים עם הפרעות אלכוהול חמורות דומות שלא תפסו סטיגמה.
באוכלוסיה הכללית, אנשים צעירים יותר תפסו פחות סטיגמה, וגם היו בסבירות נמוכה יותר לפנות לטיפול בהפרעת אלכוהול. גברים תפסו יותר סטיגמה בהשוואה לנשים (38.1% לעומת 37.7%). שחורים לא היספנים ומבוגרים היספנים בסך הכל דיווחו על סטיגמה ממוצעת גבוהה יותר בהשוואה ללבנים (39% לעומת 37%) והיו פחות סבירים להשתמש בשירותי אלכוהול. עם זאת, הנתונים מצביעים גם על כך שלאנשים עם הפרעות אלכוהול חמורות יותר הייתה סבירות גבוהה יותר לפנות לטיפול. בסך הכל, הסטיגמה הנתפסת הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי עבור אלו עם הכנסה אישית נמוכה יותר, השכלה נמוכה ואנשים שנישאו בעבר בהשוואה לאלה שמעולם לא נישאו.
"אנשים עם הפרעות אלכוהול שתופסים רמות גבוהות של סטיגמה של אלכוהול עלולים להימנע מלהיכנס לטיפול כי זה מאשר את החברות שלהם בקבוצה סטיגמטית", אמרה קתרין קיז, PhD, בבית הספר Mailman of Public Health Department אפידמיולוגיה. "בהתחשב בכך שהפרעות שימוש באלכוהול הן אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בארה"ב, התיעוד האמפירי של סטיגמה כמחסום לטיפול הוא ממצא חשוב לבריאות הציבור. יש צורך בדחיפות בתשומת לב רבה יותר להפחתת הסטיגמה של הפרעת אלכוהול. כך שיותר אנשים ייגשו למערכות הטיפול היעילות הזמינות לטיפול במצבי נכות אלו."
